מפגשי טיפול אישיים

קהל היעד למפגשי הטיפול הפרטני הוא בעיקר גברים נפגעי אלימות במשפחה וגברים בהליכי גירושין בעצימות גבוהה .

מתוך הבנה כי ישנם דגשים ייחודיים העוסקים בזה שלגברים בדרך כלל קשה יותר להכיר בהיותם נפגעי אלימות, יש יותר בושה, לפעמים לא מאמינים להם וכד'.
ובנוסף, הבנה כי ישנן סוגיות ייחודיות לגברים ואבות הנוסעות מהמציאות המשפטית-חברתית הקיימת כגון: ניתוק מהילדים, התמודדות עם ניכור הורי, תלונות שווא בגירושין וכו.

בסוגיות גירושין ואלימות זוגית יש  לעיתים קרובות מימד של טיפול בטראומה, למשל במקרים של מערכת יחסים אלימה וממושכת,
לעתים טראומה שנוצרת מעצם הניתוק מן הילדים, תלונות שווא וכדומה.



 

קבוצות תמיכה לאבות גרושים

קבוצה פתוחה רבת משתתפים למטרות תמיכה ייעוץ וליווי גברים במצוקה.

קבוצה פתוחה שבועית, שתספק מענים של תמיכה, ליווי, וייעוץ - המכוונת לעיבוד סוגיות של גברים ואבות סביב יחסיהם הזוגיים והמשפחתיים.
 

מטרת הקבוצה היא להציע כתובת עקבית לגברים במצוקה. 
כל גבר במצוקה, ברמה הזוגית, ההורית והמשפחתית מוזמן להשתתף בקבוצה.

 

מעגל חיצוני:
פתוח לכל משתתף חדש הרשאי להיות נוכח בצפייה בלבד (למשך שלושה מפגשים ראשונים).
מעגל פנימי:
מקנה אפשרות להשתתפות במעגל קבוצה שעובדת בת 12 גברים, ולקיחת מקום בתהליך הקבוצתי.


משך כל מפגש 3 שעות ובעלות כניסה של 50 שקלים למשתתף.

למי אנו מסייעים?
אבות בהליכי גירושין

בישראל מתחתנים כיום כ40.000 זוגות בשנה ומתגרשים כ13.000 זוגות. בין 20%-30% מהזוגות נקלעים לקונפליקט גבוה. מדובר באלפי זוגות בשנה, כאשר רבים מהם גוררים את הקונפליקט למשך שנים רבות ומצטרפים למעגל הזוגות בעלי הקונפליקט הגבוה. בתוך אותו קונפליקט נוצרים מתחים קשים בתוך המשפחה הגרעינית והרחבה. בשל הקושי והמתח הרב, זוגות רבים לא מצליחים להימנע מלערב את הילדים בקונפליקט ולעיתים קרובות מידי, הילדים אף משמשים ככלי ניגוח אחד בשני.

 

סיבות שונות, ביניהן אפליית האבות שמייצר חוק חזקת הגיל הרך, והאפליה שמייצרים חוקי המזונות,
גורמות לכך שאבות רבים מנושלים ומודרים מתפקידם ההורי ומבטאים את תסכולם וכאבם באופנים שונים.

אבות רבים, המצויים בעיצומו של התהליך מתאבדים. גברים גרושים מתאבדים פי 7 יותר מגברים נשואים ע"פ נתוני משרד הבריאות. חלק קטן מאד מהאבות לוקחים את החוק לידיהם ובמקרי קיצון פוגעים באישה ו/או חלילה בילדים. אך רובם הגדול והמכריע, נותר כואב, פגוע, מתוסכל, לא יצרני ולא מתפקד.

 

אבות אלה אינם זוכים להכרה, לייצוג ולטיפול במוסדות הקיימים ומוצאים עצמם מקופחים על אף היותם נושאים עיקריים בנטל הפרנסה ולמרות היותם שותפים מלאים בגידול הילדים במהלך חיי הנישואים ועד יום הפרידה והגירושין. במדינת ישראל אין כיום מענה לאב הפרוד/גרוש ואין כתובת לאן לפנות.

הקמתה של עמותה המתמקדת ומתמחה בעולמם של הגברים הנפגעים והאבות המתגרשים,
היא שלב טבעי וחשוב בהתפתחות, בפתיחות ובהתמקצעותם של שירותי הרווחה עבורם.

העמותה מהווה מקום ייחודי ומשמעותי עבור הגברים ובני משפחותיהם.

העמותה מהווה כתובת לפניות, שאלות, ייעוץ, טיפול והכוונה.

 
גברים נפגעי אלימות פיזית

התפיסה הרווחת כיום הנה כי נשים = קרבנות ואילו גברים = תוקפים - וזאת מאחר וגברים לא מדברים ולא משתפים את אשר הם חווים לעתים קרובות מסיבות שונות (כמו בושה, חוסר אמון וכו') - ולא במקרה נוצר הכינוי "המגדר הנאלם".

עשרות שנות מחקר מראות כי תפיסה זו אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות בשטח אשר מצביעה על כך שנשים אלימות בשיעור דומה כמו גברים, וכתוצאה מכך קיים מספר דומה של גברים נפגעי אלימות אשר בשל מודעות חברתית נמוכה אינם זוכים להכרה או למענה תקציבי וטיפולי ברשויות הרווחה.
 

ניכר כי קיימת פמיניזציה של תופעת האלימות במשפחה והכחשה או מזעור של תופעת הגברים המוכים במסגרת תופעת האלימות במשפחה או האלימות הזוגית.

הבדיקה והחקירה של תופעת הגברים המוכים – מי הם ומה המאפיינים יוצאי הדופן של הגברים הקרבנות לאלימות במשפחה במדינת ישראל - היא מצומצמת.

פועל יוצא הוא, שישנם גברים רבים, המתמודדים מול אלימות של נשים ואין להם מענה טיפולי מספק ומקצועי.

 
גברים נפגעי תקיפה מינית

אנחנו יודעים כבר שנים רבות כי שיעורי הפגיעה המינית בילדים וילדות עד גיל ההתבגרות הם שווים ושגברים נפגעים מינית גם בזוגיות, בקשרים ארעיים ובמסגרות החיים השונות מנשים וגברים.

גברים נפגעי תקיפה מינית, לרוב אינם מעזים לחשוף את סיפורם ו"סוחבים" עימם את סודם הכבד והקשה במשך שנים רבות.
הרושם הוא, שגברים מושתקים (עוד יותר מנשים) על ידי גברים ונשים כאחד. בין אם נפגעו בילדותם, הם חווים מצוקה ועשויים להתמודד עם תסמינים של פוסט- טראומה (חרדות, דיכאונות, האשמה עצמית, קושי בתפקוד, ניתוק מבני אדם, כעסים ועוד).

 

גברים נפגעים זקוקים לקבלת יעוץ, סיוע וטיפול בכדי שיוכלו לעבור תהליך החלמה מהטראומה. תהליך ההחלמה הוא הכרחי וחשוב עבור אותם הגברים שהמציאות היום יומית שלהם היא קשה ואף הישרדותית. אי קבלת טיפול עלול לגרום לאותם הגברים לפתח תסמינים קיצוניים יותר הכוללים: התמכרות, הפרעות אכילה, דיכאון, מחשבות אובדניות ועוד. גבר יכול להיפגע מגברים ומנשים.
 

ההתייחסות לגברים נפגעים הינה שונה מההתייחסות והטיפול בנשים נפגעות בהרבה מובנים:
ההגדרה של מה זה אומר להיות "גבר" יחד עם הרגשתו כחלש וקורבני- היא מוקד השוני: החברה של היום מדגישה נורמות של תחרות, פרנסה ומנהיגות. כמו כן, גברים לא אמורים להיות "רגשיים" והם מתמקדים בעיקר במסוגלותם הפיזית – גבר צריך להיות חזק.

 

השוני מתבטא בתסמינים הבאים:
 

1. גברים עלולים לפתח במקום בכי, כאב ועצבות - תגובות עוינות ואגרסיביות (מזדהים עם "הגבר התוקפן").

2. עלולים לחוות בלבול באשר לזהותם המינית או לזהותם המגדרית.

3. הם עשויים להמעיט בהשפעה של התקיפה המינית עליהם.

4. הם חווים לעתים תחושה של אובדן שליטה על גופם ועל עצמם ומפקפקים בגבריות שלהם.

5. גברים חוששים שיהיו נתונים ללעג ולהשפלה חברתית עקב הפגיעה.

6. הם עשויים לחוש מבוכה גדולה ובושה ועלולים להיות מאוד מוטרדים מהעובדה שלא היו מסוגלים להגן על עצמם בעת הפגיעה (לעתים מתוך חשש ופחד על עצמם) ומעסיקים את עצמם בשאלה האם כניעה = הסכמה.

7. גברים שנפגעו חוששים שפגיעתם נראית עליהם ושניתן לזהות את פגיעותם רק מלהתבונן בהם.

8. חשוב לציין שתגובתו הפיזית של הגבר במקרי הפגיעה (בין אם הפוגע הוא גבר ובין אם היא אישה) עלולה לכלול עוררות מינית הקשורה לתגובות לא רצוניות ללחץ, פחד או גירוי. גברים חווים תגובות אלה באופן קשה ומבלבל על אף שכל עוררות בסיטואציות כאלה אינה קשורה כלל להסכמה והנאה, אלא לאלימות ושליטה.

 

מיתוסים לגבי גברים נפגעים:
 

1. גבר הטרוסקסואל עלול לחשוש שעקב הפגיעה (בין אם נפגע מגבר או מאישה) יהפוך להומוסקסואל.

2. גבר הטרוסקסואל עלול לחשוש שנפגע על ידי גבר אחר כי שידר התנהגות או נטייה הומוסקסואלית בהתנהגותו.

3. גבר הומוסקסואל, במיוחד גבר שטרם השלים סופית עם זהותו או "יצא מהארון", חושב שהוא משדר את זהותו המינית הסודית ובשל כך הנו קורבן לפגיעה.    

4. גברים חוששים מאוד שכשהם נפגעים, הדבר מחייב שייפגעו אף הם באחרים. החשש הוא שגבר בטוח יעשה לאחרים את מה שהוא חווה בעצמו.

 

האמת על גברים שנפגעו:
 

1. אין בהכרח קשר בין נטייה מינית לבין פגיעה מינית כזו או אחרת (לא לפני ולא אחרי הפגיעה). גבר ימשיך לבטא את עצמו ולהרגיש את אותן הנטיות המיניות האישיות שלו גם לאחר התקיפה. קיימים מקרים שבהם בעקבות הפגיעה נעשית בחירה הכרתית בשינוי הנטייה המינית.

2. פגיעה מינית לא קשורה למשיכה מינית, אלא היא ביטוי של כעס, רצון לפגוע, להפחיד או לשלוט. הפוגע לא מחשיב את נטיותיו המיניות של הנפגע.

3. על אף שישנם עברייני מין רבים וגברים אלימים רבים שנפגעו בעברם מאלימות, רוב הגברים הנפגעים לא הופכים להיות עבריינים ופוגעים.