אנחנו יודעים כבר שנים רבות כי שיעורי הפגיעה המינית בילדים וילדות עד גיל ההתבגרות הם שווים ושגברים נפגעים מינית גם בזוגיות, בקשרים ארעיים ובמסגרות החיים השונות מנשים וגברים.

גברים נפגעי תקיפה מינית, לרוב אינם מעזים לחשוף את סיפורם ו"סוחבים" עימם את סודם הכבד והקשה במשך שנים רבות. הרושם הוא, שגברים מושתקים (עוד יותר מנשים) על ידי גברים ונשים כאחד. בין אם נפגעו בילדותם, הם חווים מצוקה ועשויים להתמודד עם תסמינים של פוסט- טראומה (חרדות, דיכאונות, האשמה עצמית, קושי בתפקוד, ניתוק מבני אדם, כעסים ועוד).

 

גברים נפגעים זקוקים לקבלת יעוץ, סיוע וטיפול בכדי שיוכלו לעבור תהליך החלמה מהטראומה. תהליך ההחלמה הוא הכרחי וחשוב עבור אותם הגברים שהמציאות היום יומית שלהם היא קשה ואף הישרדותית. אי קבלת טיפול עלול לגרום לאותם הגברים לפתח תסמינים קיצוניים יותר הכוללים: התמכרות, הפרעות אכילה, דיכאון, מחשבות אובדניות ועוד. גבר יכול להיפגע מגברים ומנשים.
 

ההתייחסות לגברים נפגעים הינה שונה מההתייחסות והטיפול בנשים נפגעות בהרבה מובנים:
ההגדרה של מה זה אומר להיות "גבר" יחד עם הרגשתו כחלש וקורבני- היא מוקד השוני: החברה של היום מדגישה נורמות של תחרות, פרנסה ומנהיגות. כמו כן, גברים לא אמורים להיות "רגשיים" והם מתמקדים בעיקר במסוגלותם הפיזית – גבר צריך להיות חזק.
 

השוני מתבטא בתסמינים הבאים:
 

1. גברים עלולים לפתח במקום בכי, כאב ועצבות - תגובות עוינות ואגרסיביות (מזדהים עם "הגבר התוקפן").

2. עלולים לחוות בלבול באשר לזהותם המינית או לזהותם המגדרית.

3. הם עשויים להמעיט בהשפעה של התקיפה המינית עליהם.

4. הם חווים לעתים תחושה של אובדן שליטה על גופם ועל עצמם ומפקפקים בגבריות שלהם.

5. גברים חוששים שיהיו נתונים ללעג ולהשפלה חברתית עקב הפגיעה.

6. הם עשויים לחוש מבוכה גדולה ובושה ועלולים להיות מאוד מוטרדים מהעובדה שלא היו מסוגלים להגן על עצמם בעת הפגיעה (לעתים מתוך חשש ופחד על עצמם) ומעסיקים את עצמם בשאלה האם כניעה = הסכמה.

7. גברים שנפגעו חוששים שפגיעתם נראית עליהם ושניתן לזהות את פגיעותם רק מלהתבונן בהם.

8. חשוב לציין שתגובתו הפיזית של הגבר במקרי הפגיעה (בין אם הפוגע הוא גבר ובין אם היא אישה) עלולה לכלול עוררות מינית הקשורה לתגובות לא רצוניות ללחץ, פחד או גירוי. גברים חווים תגובות אלה באופן קשה ומבלבל על אף שכל עוררות בסיטואציות כאלה אינה קשורה כלל להסכמה והנאה, אלא לאלימות ושליטה.

 

מיתוסים לגבי גברים נפגעים:
 

1. גבר הטרוסקסואל עלול לחשוש שעקב הפגיעה (בין אם נפגע מגבר או מאישה) יהפוך להומוסקסואל.

2. גבר הטרוסקסואל עלול לחשוש שנפגע על ידי גבר אחר כי שידר התנהגות או נטייה הומוסקסואלית בהתנהגותו.

3. גבר הומוסקסואל, במיוחד גבר שטרם השלים סופית עם זהותו או "יצא מהארון", חושב שהוא משדר את זהותו המינית הסודית ובשל כך הנו קורבן לפגיעה.    

4. גברים חוששים מאוד שכשהם נפגעים, הדבר מחייב שייפגעו אף הם באחרים. החשש הוא שגבר בטוח יעשה לאחרים את מה שהוא חווה בעצמו.

 

האמת על גברים שנפגעו:
 

1. אין בהכרח קשר בין נטייה מינית לבין פגיעה מינית כזו או אחרת (לא לפני ולא אחרי הפגיעה). גבר ימשיך לבטא את עצמו ולהרגיש את אותן הנטיות המיניות האישיות שלו גם לאחר התקיפה. קיימים מקרים שבהם בעקבות הפגיעה נעשית בחירה הכרתית בשינוי הנטייה המינית.

2. פגיעה מינית לא קשורה למשיכה מינית, אלא היא ביטוי של כעס, רצון לפגוע, להפחיד או לשלוט. הפוגע לא מחשיב את נטיותיו המיניות של הנפגע.

3. על אף שישנם עברייני מין רבים וגברים אלימים רבים שנפגעו בעברם מאלימות, רוב הגברים הנפגעים לא הופכים להיות עבריינים ופוגעים.