קורבנות גברים במשפחה – האם יש תופעה כזו? - פרופ' שרה בן דוד
- עמותת לצדכם
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות
תובנות עיקריות מתוך המאמר
שם המאמר (הפרק): קורבנות גברים במשפחה – האם יש תופעה כזו?
שם המחברת: פרופ' שרה בן-דוד
מתוך הספר: "אלימות אילמת – גברים כקורבנות" (בעריכת ד"ר יעל וילצ'יק-אביעד וד"ר יואב מזא"ה)
שנת פרסום: 2014
הוצאה לאור: הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.
תקציר המאמר
המאמר דן בהגדרת התופעה של אלימות בזוגיות ובמשפחה, תוך התמקדות בשאלה המורכבת האם קורבנות גברית אכן קיימת במרחב הביתי. פרופ' שרה בן-דוד מציגה מחקרים ונתונים סטטיסטיים מגוונים המערערים על התפיסה החברתית המסורתית והדיכוטומית, לפיה באלימות זוגית הגבר הוא תמיד הפוגע והאישה היא תמיד הנפגעת. המאמר חושף את ההיעדר הכמעט מוחלט של מחקר אקדמי ביחס לאלימות נשית בזוגיות, מנתח את הסיבות המבניות והתרבותיות לחסר זה, ומציג מציאות מורכבת שבה אלימות הדדית או אלימות שבה האישה היא התוקפת והגבר הוא המותקף הן תופעות קיימות ובעלות היקף משמעותי.
ערעור הדיכוטומיה המגדרית
המציאות בשטח מראה כי אלימות זוגית אינה תופעה חד-סטרית של "גבר תוקף / אישה נפגעת". קיימים דפוסים נרחבים של אלימות הדדית, ובמספר לא מבוטל של מקרים המצב הפוך והאישה היא הצד האקטיבי והתוקף במערכת היחסים.
השתקה וחסר מחקרי (אלימות אילמת)
קיים פער עצום וחסר מחקרי מובהק בכל הנוגע לאלימות נשית כלפי בני זוגן. המחברת מצביעה על כך שההבניות החברתיות, הסטראוטיפים והגישות התיאורטיות השלטות (בעיקר הגישות הפמיניסטיות הרדיקליות שהובילו את פיתוח המקלטים לנשים) תרמו להסתרת הקורבנות הגברית מהשיח האקדמי והציבורי.
תת-דיווח מובנה בקרב גברים
גברים הנופלים קורבן לאלימות פיזית, נפשית או מילולית מצד נשותיהם כמעט ואינם מדווחים על כך. חוסר הדיווח נובע מבושה עמוקה, מפחד מפני לעג חברתי ("גבר מוכה"), ומתוך ההבנה שמערכות אכיפת החוק והרווחה אינן ערוכות להכיר בהם כקורבנות ולעיתים אף עלולות להפנות את האשמה כלפיהם.
צורך בשינוי מדיניות ומערכי טיפול כדי להתמודד בצורה אפקטיבית ואמיתית עם סוגיית האלימות במשפחה, יש צורך לשנות את הטרמינולוגיה ואת הנחות היסוד. על מערכות המשפט, הרווחה והבריאות לפתח כלים ניטרליים-מגדרית שיאפשרו לזהות, לחקור ולטפל גם בגברים נפגעי אלימות וגם בנשים המפגינות התנהגות תוקפנית.
תגובות