מה השפעת החינוך לתפקיד המפרנס? ◾ מה ההשלכות על זוגיות? ◾ מה אפשר לעשות?
איך גברים שונים מנשים ביחס שלהם לכסף - ומדוע?
המשמעות של עוני וחוסר בכסף דומה מבחינה כלכלית בין גברים לנשים, אולם שונה מאוד מבחינה נפשית. משמעות החוסר בכסף אצל גברים, שונה גם ביחס הקרובים להם, ושונה גם באופן בו גבר חסר כסף מתייחס לעצמו. מדובר בסיבוך נפשי ייחודי לגברים, הנובע מהציפיות הללו שגברים ירוויחו 'כסף גדול'.
כל תרבות מכתיבה באופן שונה את היחס לגבי גברים וכסף. התרבות המערבית אשר הגבר הישראלי הוא תוצר שלה ושותף בה, מעריכה גברים וגבריות בין השאר סביב השאלה 'כמה אתה מרוויח?'
מצד אחד זו שאלה אינטימית אשר לכאורה, לא מנומס לשאול. שאלה חודרנית. אך דווקא המימד המביך אשר קיים בשאלה: 'גבר, כמה אתה מרוויח?' מצביע על עומק המשמעות אשר אנחנו מייחסים לעובדה הכספית - כאשר מדובר בגברים. לכאורה, או שלא לכאורה אנחנו חושפים בשאלה הכספית מימדים אישיותיים שלנו.
אם נאמר זאת באופן קונקרטי: סביר שגבר שמרוויח 5,200 שח בחודש, איננו דומה מבחינה פנימית לגבר שמרוויח 32,000 שקל בחודש. עובדה זאת ידועה לשואל, אך חמור מכך, היא ידועה היטב לגברים הנשאלים.
טקסט זה נכתב בעקבת מאמר אשר פורסם לאחרונה - 2021:
Marriage and Masculinity: Male-Breadwinner Culture Unemployment, and Separation
Risk in 29 Countries.
המאמר מתאר מחקר אשר מצא מתאם סטטיסטי, בין גברים שלא מפרנסים לבין פרידה בזוגיות.
חוסר השתכרות, או השתכרות ירודה, הם גורמים משמעותיים בפרידה. לעובדה זו קיימים מספר הסברים אפשריים: האם גברים 'שווים' כל עוד הם מפרנסים? לפי השערה זו, כאשר נוצר מצב שבו גברים מפסיקים לפרנס את בן או בת הזוג והתא המשפחתי הם מאבדים ממשמעותם והאחיזה של התא המשפחתי בגבר נשמטת.
השערה נוספת היא שהגבריות עצמה מחייבת כישורי השתכרות. השערה זו מובילה למסקנה, כי גברים שלא משתכרים הם פחות 'גברים' או 'לא גברים' - במצב זה למעשה הגבר באופן העמוק ביותר מאבד את תפקידו בתא הזוגי ואיננו יכול להיות חלק מהמבנה 'גבר' ו'אישה' בזוגיות, וחלק מהמבנה המשפחתי: 'אבא'.
נורמות וציפיות אינם מושגים זהים: הציפיות מתגבשות על ידי הנורמות.
גבר לא משתכר או שמרוויח מעט איננו ממלא אחר הציפיות. אולם חמור מכך הוא מאבד מהלגיטימיות החברתית כאשר הוא מובטל, חולה, מופסד, מדוכא וכדומה. במקרה של נורמות חברתיות הוא עלול להפוך מבחינת המבט החברתי לאדם 'לא נורמלי'. גברים שמתפרנסים מעט, מקבלים הכרה נמוכה על ידי החברה, או הכרה שלילית.
למרות שחל שינוי מתמיד בנורמות של תפקידי הגבר ותפקידי האישה, ולמרות שכיום יש נשים רבות המרוויחות באופן שווה לגברים, או יותר (כך מתרחש בכ-45 אחוז ממשקי הבית, לפי נתוני הלמ"ס) וגם מכניסות כסף משמעותי לתא המשפחתי. עדיין הנורמה הנפוצה: 'גבר יוצא לעבודה מרוויח יותר כסף, ומביא אותו הביתה' – היא נורמה עיקשת אשר נותרה כמעט ללא שינוי.
חלק מתכונות של נורמה חברתית היא, שהיא מתחפשת לתכונה טבעית. פעמים רבות, ובעיקר בנושאים הקשורים למשפחה, גברים ונשים, התחושה היא שמדובר בתכונה טבעית. זהו טישטוש של האמת. שכן נורמות מגדריות, והנושא שלנו ביחס לנורמות של גבריות אינן זהות בין מדינה למדינה, אף לא בין עיר לעיר באותה מדינה ואפילו משתנות בין שכונות באותה העיר. אך נורמות הגבריות הינן קוד סמוי העובר בין דור לדור ובין אדם לאדם. גברים ונשים. כאשר גבר לא מקיים את הנורמות התרבותיות ביחס לגבריות שלו הוא ישא בתוצאות בדמות של סטיגמות, ביקורת, ושיפוט שלילי.
זוגות אשר בהם הגבר מרוויח משכורת נמוכה מרבים בויכוחים ומריבות. כאשר גברים נמצאים בבית, בשל מחלה, או פיטורין, נמצא שיש עליה בלחץ ובתחושות הדיכאון גם של הנשים, אך בעיקר של הגברים.
כאשר גברים מרוויחים מתחת לנורמה מסויימת, נמצא שרמת הלחצים וחוסר שביעות הרצון בזוגיות עולה לרמות כאלו, אשר מנבאות קונפליקטים קשים ופרידה. הלחץ נובע הן מהתא המשפחתי, אשר נקלע לחובות ולצמצום, הן מבחינת החוזה הבינאישי אשר בין הגבר לאישה, אולם הוא בהחלט מושפע מהנורמות התרבותיות אותן ניתן לזהות למשל ביחס המשפחה המורחבת, בהתייחסויות של חברים, אנשים הגרים בשכנות לזוג הורים לילדים במסגרות וכדומה.
גברים מרגישים לחץ כלכלי מהר יותר וגם חריף יותר מנשים – בשל האופן בו הם תופסים את העניין הכספי כקריטי לחיים ובכלל לזהות שלהם. גם במשפחות שבהן הזוגיות מתפקדת, פעמים רבות הגבר יהיה הסמן הלחוץ בענייני כספים, הכנסה הוצאות וחובות.
הלחץ הכלכלי בקרב גברים יכול להשפיע באופן מהותי על מצב הרוח ומידת השלווה באופן כזה שהזוגיות נהפכת לקונפליקט ומאבדת את הדבק שלה. זאת למרות שמבחינה הגיונית הלחץ הכלכלי היה יכול להיות לחץ ומשימה משותפת. הפער בתפיסה של גברים את הלחץ לעומת תפיסת הנשים את הלחץ – והמשמעויות התעסוקתיות של הכסף מייצרות חוסר שוויון, חוסר תקשורת וכעסים.
לעיתים, יש מצבים, או זוגות אשר אינם מתנהגים בהתאם לנורמות התרבותיות.
לא פשוט להגדיר מהי נורמה תרבותית. האם לשלם מיסים זו נורמה? האם להצביע ולקבל החלטה דמוקרטית זו נורמה? האם שגבר יחתל תינוק זו נורמה? יחד עם זאת הנורמה התרבותית בישראל ביחס לכסף די ברורה וניתנת להכרה דווקא במצבי גירושין – הגבר במרבית המקרים מחוייב לשלם – להביא כסף. החוק הוא ביטוי לנורמה תרבותית.
המחקר מצביע על הנורמה שהגבר יצא לעבודה ויפרנס את הבית. כאשר גברים מביאים הביתה כסף מועט נוצר לחץ, יש מריבות, יש מעין תחושה של הפרת החוזה החברתי וגם הזוגי.
אולי, המצב גם נכון כאשר מסתכלים עליו באופן הפוך: בזוגות אשר בהם לא מתקיימת תשוקה, לא מתקיימים יחסים של שותפות וחברות. זוגות שאין בהם אמון והקשר רעוע – בזוגות אלו התחושה של גברים היא תחושה של בגידה, ריחוק וחוסר מוטיבציה לקיים את חלקם בחוזה וצאת החוצה מהבית במטרה להרוויח כספים.
המשוואה השנייה הפוכה מהמשוואה השנייה וכמובן יש אפשרות סבירה של תהליכים מקבילים: ירידה משותפת בטעם לזוגיות, התרחקות, חוויה הדדית של חוסר משיכה וחוסר רצון לשותפות בכל הפרמטרים כולל הפרמטר של הנורמה: 'גבר מרוויח כסף ומביא אותו הביתה'.
גברים נשואים – בתוך התא המשפחתי מאבדים את תחושת הגבריות כאשר הרווח הכספי שלהם נמוך. פרידה ופרוק התא המשפחתי מביא איתו הקלה מסויימת בסנקציות החברתיות ביחס לגבריות הנמוכה של גברים תת משיגים. מצד שני, חוקי המזונות – מאתגרים גברים המרוויחים משכורות נמוכות והם מוצאים עצמם בתחושות של כפיה מגדרית. והחברה מסמנת לגברים גרושים באופן מוחשי ואף במישור הפלילי, את מצבם הכספי.
מה אפשר לעשות בכדי לתקן את המצב?
במישור הפרטי, ישנה חשיבות רבה לכך שגברים ישאלו עצמם בכנות, האם הם מסכימים למלא בקשר זוגי את תפקיד המפרנס? או שהוא נכפה עליהם? האם יש דרך שבה החלוקה יכולה להיות שוויונית יותר? על מנת לפנות זמן לשותפות בהורות? (במקום שעות נוספות בעבודה, למשל) האם בת הזוג יכולה לעשות בחירות שיובילו להכנסה גבוהה יותר, ולאיזון כלכלי, שיאזן את האחריות והקושי? מי משלם לרוב? מדוע?
במישור החברתי, יש חשיבות להמשך הפעילות הפוליטית, וההסברתית שכבר מתקיימת מול הרשויות, על מנת לקדם חקיקה חדשה ושוויונית, אשר מטילה את האחריות לפרנסה על שני ההורים, כמו חקו מזונות שוויוני. הקשר בין חקיקה לנורמות הוא קשר הדדי. לעיתים חקיקה היא תולקה של נורמות שהשתנו, ולעיתים היא מעודד את הנורמות להשתנות, ומובילות לתיקון חברתי חשוב ונדרש.
Comentários